שבירת קסם- חודש האביב- שנת שבעים ושתים לקוממיות העם היהודי בארצו:

וְאִישׁ כִּֽי יַקְרִיב זֶֽבַח שְׁלָמִים לַֽיהֹוָה לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן תָּמִים יִֽהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִֽהְיֶה בּֽוֹ:  עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אֽוֹ חָרוּץ אֽוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹֽא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַֽיהוָֹה וְאִשֶּׁה לֹֽא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לַֽיהוָֹֽה: ויקרא.

כָּל מוּם לֹא יִֽהְיֶה בּֽוֹ:

אתה לא יכול להקריב את הנכים.

אתה לא יכול להקריב אנשים עם מום.

אני יכולה להסכים ששכר מינימום הוא מום מבחינת מוגבלות האדם לקנות ככה וככה או לתת לילדיו ככה וככה…

אמהות שלא היה לילדהם מום, נהגו לגרוב להם גרבים גם עם סנדלים, כי לא מקריבים בהמה עם גרב.

תראה, אני ישבתי בחוף ובשולחן לידי ישבו זוג.

אשה שאביה מולידה ממוצא גלות מזרחי ובעלה האשכנזי ודיברנו.

בסוף השיחה אמרה לי האשה כך:

אשכנזים טובים יותר ובעלה אמר שאשכנזים יודעים לדרוש.

מה אמרה האשה-

האשה אמרה שאבא שלה ואח שלה ודוד שלה ובן אח שלה- טובים פחות.

בכל מקרה שהאשה אמרה שאשכנזים טובים יותר ממזרחים, היא אמרה שהיא ובעלה וילדה לא מעמנו.

וחשוב שתדעי שהמשפחה של בעלך חושבת שאשתו האשכנזית של אח של בעלך- יותר טובה ממך.

הפצת שמועה היא לעיתים הטלת אשמה למרות הספק.

זאת אומרת שאדם בקבוצה של אנשים  מפיץ שמועה על אדם ללא הוכחה לדבריו וקבוצת האנשים  למרות שאין הוכחה ולמרות הספק בוחרת להאשים את האדם ולהחיל עליו את הדין למרות שיש ספק. וזה שהחברה שופטת ללא משפט. שחברה דוחה אדם מקרבה.

וזה ההפך מזיכוי אדם לנוכח הספק.

הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ:  בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע וּתְפִלָּתוֹ תִּהְיֶה לַחֲטָאָה:  יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר: יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה:  וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם:  יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ:  אַל יְהִי לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו: תהלים.

שאומרים את המשפט הזה על אויבי ישראל, מברכים את ישראל.

מבחינתי קבלן כח אדם שלוקח חלק משכרו של העובד ושמציב שומר בקופת חולים שהשומר כל בוקר בא לקופת חולים ולא למשרדי קבלן כח האדם שהשם של קבלן כח האדם על תלוש המשכורת שהשומר מקבל מהמזכירה בקופת חולים הוא הקשר של השומר עם משלם שכרו-

הוא אויב ישראל.

וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּֽצְא֗וּ לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ פרשת לך לך.

וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָֽרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃ פרשת לוט ואברהם.

מלך סדום ביקש לקנות נפש.

אברם ושרי ולוט- עשו נפש.

יש הבדל בין לקנות נפש לבין לעשות נפש.

גם רחב עשתה נפש. היא לא קנתה נפש.

וְאֶת רָחָב הַזּוֹנָה וְאֶת בֵּית אָבִיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ הֶחֱיָה יְהוֹשֻׁעַ וַתֵּשֶׁב בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי הֶחְבִּיאָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ לְרַגֵּל אֶת יְרִיחוֹ: יהושע.

ברור לך שהיותי בעת הזאת אינה קשורה לזמנים או לימים שדברתי עמכם כשבקרתי במקומותיכם. ברור לכל שהעת שהייתם נוכחים בחיי היתה עת שביקרתי במקומותיכם..  

ומשכך אין כל טעם שתציעו לי חברות. 

וזה בסדר, אני יודעת, לא חשבתם להציע.

לא רציתי שתציעו.

מה לי ולכם.. לא היה את זה ביננו.

כך שלא צריך לדבר על זה שלא קרה.

שלא היה.