שליטה על אוכלוסיה. כי לפני הימים ההם, שכר האדם לא נהיה..

6.4.2014.

“סולם הצרכים

גופניים. אלה הם הצרכים בדברים בסיסיים כמו מזון, מחסה וסיפוק מיני.

בטחון. הגנה נגד סכנה ואיומים מהסביבה או מאנשים.

חברתיים. צורך באהבה, חיבה ותחושת השתייכות.

כבוד. שאיפה לכבוד-עצמי ולדיעה טובה של אחרים.

הגשמה-עצמית. הצורך בהפקת סיפוק מעבודה; התחושה שלעבודה יש ערך מסוים בעולם.”

http://www.angelfire.com/nb/ba1199/lesson028/emp21.htm

כשאדם מרוויח  שכר מינימום, זה ברור לכולנו ששני הצרכים שהוא ידאג להם הם הגופניים והבטחוניים.

יצר האדם מבקש קודם לשרוד.
אחר כך הוא יבקש לעצמו חיים.

זאת אומרת שעל ידי שכר מינימום של 4300 שקל , וגם שכר של מחצית מהאוכלוסיה שהוא 5800 שקל ומטה. מבלי להתאמץ הרבה המדינה היושבת בארץ ישראל מקבעת אדם במצב של הישרדות. ומה זה אומר על הדורות הבאים שהוא יעמיד לעומת הדורות הבאים שמרויח שכר של 20,000 שקל בחודש ומעלה?

לחיוב או לשלילה- 70 אחוז נשארים באותו מעמד סוציואקונומי של הוריהם.

כפי שלמדנו לאורך הדורות  מאז התיישב עם ישראל בארץ ישראל הייתה העדפה של יוצאי ארופה בשכר וגם בקבלת עבודה. אי אפשר להתכחש לעובדה זו. אי אפשר להתכחש לעובדה שזה מתקיים היום. אבל זה לא משנה, מחצית מהאוכלוסיה מרויחה שכר שהוא פחות מ 5800 שקל. למה הם ידאגו קודם? לשרוד.  אין להם ברירה אחרת.

נכון, יש יוצאים מן הכלל..אבל הם לא יכולים להיות סוג של האשמה כלפי אלו שלא הצליחו לצאת מן הכלל של המעמד הסוציואקונומי ממנו הם באו.

היהדות מאוד מעריכה כסף. כסף ורווח זאת לא מילה גסה. לראיה שנכנסנו לבית המקדש היינו צריכם לתרום כסף..מחצית השקל..כופר נפש..

כסף מעניק לאדם את היכולת לרכוש לעצמו חיים. לעשות עוד דברים חוץ מלאכול, לשתות, להשתין ולחרבן והסתפק בתרבות שמציע לו עידן עופר בערוץ 2 או בחופשה השנתית מטעם מקום העבודה בו הוא עובד. וסביר להניח שגם בנו יעבוד באותו סוג של עבודה. ולמה זה לא בסדר? כי להיות פועל בנין זה בסדר. אם לזה אתה מוכשר. כשאתה פועל בניין ולא לכך אתה מוכשר- זה לא בסדר. בכל מקרה, אתה לא יכול בלי פועל בנין. וראינו שאקירוב דופק בוחטות.. מהבוחטות בנדל”ן הוא קנה 4.7 אחוז מבנק לאומי..ועזר קצת לשולה זקן שעזרה לאולמרט שעזר לטלנסקי, לדנקנר ואקירוב , אם אינני טועה גם המבורגר מהרכבת הקלה בירושלים קנה תמונות מעליזה…אז למה שהפועל ירוויח 5000 שקל..

כמה שילמו המבורגר/אקירוב/לאוטמן/דנקנר/רני רהב לתמונה של עליזה אולמרט? 10 משכורת פועל? 20 משכורות פועל? 100 משכורות פועל? כמה? מה הערך המוסף שמניבה רכישת תמונה של עליזה אולמרט? אם בנכסים מניבים עסקיינן…
והאם סיפקה לעצמה עליזה  אולמרט את הצורך הרביעי והחמישי שלה בסולם הצרכים של מסלו באמצעות מכירת תמונות אלו, לאנשים אלו?

“גם התעשיין דב לאוטמן מחזיק בציור של אולמרט, וכך גם במשרדי חברת הביטוח הראל, שבשליטת משפחת המבורגר, תלויה תמונה של אולמרט. אחד מבעלי השליטה בחברה, יאיר המבורגר, מקורב לאולמרט.” דה מרקר.

http://www.themarker.com/markets/1.559898

“לחמשת החברות המרכיבות את הקבוצה מישראל ומחו”ל: קבוצת הראל, פולאר השקעות, אשטרום, Alstom ו- Veolia Transportation, ניסיון עשיר והצלחות מוכחות בביצוע פרויקטים מורכבים בתחומים מגוונים בכלל ובתחום התחבורה הציבורית בפרט. חברת ALSTOM וקבוצת  Veolia Transportation הן מהמובילות בעולם בתחום הרכבות הקלות והפעלת תחבורה ציבורית. הפיתוח הסביבתי שיעשה על ידי קבוצת סיטיפס כחלק מהקמת הקו הראשון, מהווה מרכיב חשוב במחויבות הקבוצה לירושלים.” אתר הרכבת הקלה.
http://jtmt.gov.il/?CategoryID=206

אם בכהונתו של אולמרט כראש עריית ירושלים עסקיינן..

ואם תבדקו תגלו שלהראל יש 10 אחוז ממניות אשטרום.

“אולמרט לציין שקלנר, מבעלי סיטי פס ומנכ”ל ויו”ר פולאר השקעות, הוא חבר קרוב. חודשיים אחר כך נחקר קלנר במשטרה בחשד לשימוש במידע פנים ובסחר במניות של החברה. אולמרט מקורב ליאיר המבורגר, הבעלים של חברת הביטוח הראל, שותפה נוספת בסיטי פס, וגם קוקי אדרי, מנד כ”ל סיטי פס היוצא, מלווה את אולמרט שנים ארוכות. הוא היה יועצו כשאולמרט היה שר הבריאות, היה מנכ”ל החברה העירונית מוריה כשאולמרט היה ראש עיר ויו”ר רשות הדואר כשאולמרט היה שר התקשורת. במערכות הבחירות של אולמרט אדרי היה מורשה חתימה על המחאות, ביחד עם עו”ד אורי מסר.” nrg.

“להערכת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, מספר עובדי הקבלן בארץ עומד על יותר מ־400 אלף איש, גם לאחר ההסכמים שהובילה ההסתדרות להסדרת תנאיהם, שנכנסו לתוקף במהלך 2013. הקושי של עובדים אלו לא נובע רק משכר נמוך בדרך כלל, אלא גם מהיעדר תנאים סוציאליים נלווים, שכן המעסיקים נוהגים לבצע פיטורים תקופתיים ובכך מונעים מהם לצבור זכויות. כתוצאה מכך הביטחון התעסוקתי של עובדים אלו נמוך באופן משמעותי מזה של העובד הממוצע. על תנאי התעסוקה הבעייתיים של עובדי הקבלן ניתן ללמוד מדו”חות שהגישו שתיים מחברות כוח האדם הגדולות בישראל, תיגבור ודנאל, שמעסיקות במשותף כ־26 אלף עובדים. עלות השכר הממוצעת בדנאל עמדה על כ־3,500 שקל בחודש ואילו עלות השכר הממוצעת בתיגבור עמדה על כ־3,800 שקל. לעומת זאת, עלות שכרה של מנכ”לית תיגבור אורית בנבנישתי בשנת 2013 עמדה על 142 אלף שקל בחודש – פי 40 לעומת השכר הממוצע בחברה, ואילו מנכ”ל חברת דנאל אילן ישראל זכה לעלות שכר של 176 אלף שקל בחודש – פי 46 מהעובד הממוצע בחברה. ” כלכליסט.

13 אחוז מכלל עובדי המשק.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3628220,00.html

.

25 אחוז מרויחים שכר מינימום.
ועוד 15 אחוז מרויחים שכר של בין 4300 ל 5800 .