תחרות המטקות הגדולה..

סוף אוגוסט, ספטמבר בפתח. הימים מתקצרים. שעת השקיעה מוקדמת יותר בכל יום שחולף ובחוף הים מתכוננים לתחרות המטקות הגדולה שתחתום את הקייץ החם ותביא אותנו לימים שיהיו חמים פחות…

לא כל כך תכננתי ללכת לים אתמול.. אבל בשעה ארבע הרגשתי את ההרגשה הזאת שמבקשת
את הים..
אז לא התנגדתי ודי אוטומטית התחלתי בנוהל הרגיל.. רגליים, מפשעות שחי.. כובע בגד ים..
נגשתי לספריית הדיסקים והוצאתי את אמיליאנה, אמיליאנה טוריני.. ואמרתי לה, בואי אמיליאנה,
הולכים לים..
הגעתי בשעה שש לים במצב רוח של התבודדות.. אז ישבתי לבד, רחוק מהחבורה של המטקות.
פרשתי את השמיכה ואיך שאני באה לשכב, נעים של התה קלט אותי וניגש אלי ואמר לי, מיכלי, למה את יושבת לבד..
בואי תשבי איתנו..
אמרתי לו , נעים, היום אני צריכה לבד.. נעים הבין אותי ואמר לי שאבוא בשקיעה לשתות איתו תה..
אז אמרתי לו נעים, את התה שלך אני לא מפספסת.. אני אבוא בשקיעה.. נעים הלך..
נשכבתי על השמיכה.
הוצאתי את אמיליאנה.

If You Go Away

עצמתי את העיניים.
הפלגתי במחשבה.
נרדמתי לא נרדמתי.
והזמן עבר.
ועבר.
ואז שמעתי מרחוק מישהו קורא בשמי.
מיכל.. מיכל..
והקול התקרב..
מיכל.. מיכל..
והקול הגיע מעלי..
מיכל..
פקחתי את עיני בבהלה
וראיתי את נעים.
“מיכל, בואי. אני מוזג את התה.
שלא ייגמר. שישאר גם לך…”
הסתכלתי לכיוון הים.
השקיעה התחילה.
לא שמתי לב איך עבר הזמן.
לקחתי את השמיכה שלי ועברתי לשבת עם החבר’ה.
נעים מזג את התה.
הפעם הוא מזג לי בכוס גדולה. אז ביקשתי שניים סוכר..

החברה מתכוננים לתחרות המטקות שתהיה השבוע.
הם מתאמנים במרץ מנצלים את טיפת האור האחרונה.
בשנה שעברה החבורה שלנו לקחה את המקום הראשון והשני! כך סיפר לי מומי..
החבר’ה שלנו הם הכי טובים בארץ! מומי התגאה..

הרגשתי את סוף הקיץ מתקרב ואמרתי לנעים, נעים, עוד מעט מגיע החורף, מה אני אעשה בלי התה שלך..
אז נעים אמר לי שגם בחורף הם שם.

.

.