טעותו של לייבוביץ’.

הקשבתי קצת לדבריו של לייבוביץ’ היום.

אני מבינה על מה הוא דיבר.

אני לא חושבת שמאמיניו הבינו על מה הוא דיבר.

אני מסכימה עם מסקנותיו.

אני לא חושבת שמאמיניו, לפחות אלו שהראו בסדרה של ערוץ 8, הבינו את מהות מסקנותיו ומשכך, נותרו חסרי יכולת להמשיך את דרכו כאדם שקורא תיגר על המערכת, על מדינה, וזאת מתוך המקום ממנו המדינה, מוסדות הדת שואבים את אמונתם- התורה.

ניתוח המצב של לייבוביביץ’ נעשה מתוך מקום שבוחן את המציאות באמצעות הידע והכלים שנתנה לו התורה.
הוא לא העביר את דבריו לתלמידיו בדרך כזאת שמלמדת אותם להשתמש בכלי ממנו הוא שאב את ידיעותיו שהביאו אותו לראיית המציאות ומשכך את הדרך בה הוא מסיק את מסקנותיו.
לקהל מאמיניו לא הייתה את היכולת להתווכח עימו באמצעות הכלי בו הוא השתמש ללמדם.

הוא לא השתמש בפסוקים מהתורה שמהם הוא הסיק את מסקנותיו, הוא קרא תיגר על הפרשנים, אך הוא לימד בדרך שמביאה לתלמידיו את הפרשנות שלו מבלי שהוא מזכיר את המקור, מבלי שהוא מביא את הסימוכין למסקנתו.

אולי זאת הסיבה שלא קם לו ממשיך שיפתח את רעיונו ויקרא תיגר בשם התורה על המוסד שמדבר בשם התורה.

הרבה דברים שהוא אמר קרו, לא בגלל שהוא היה נביא, בגלל שהוא ניתח נכונה את חטא הדור ומשכך גם את עונשו. היכולת לזהות נכונה את החטא מראות התורה נתנה לו את היכולת לדעת מה יהיה העונש. היכולת שלו לחזות את השחתת המדינה כפי שאנחנו רואים היום וזאת 30 שנה אחרי שהוא אמר שכך יהיה, זאת לא נבואה של לייבוביץ’, זאת ידיעת הדין של בית דין של מעלה.

הוא ידע שהמצב עם הפלסטינאים ישמש ככלי לעיוורון העם לצורך עשיקתו.
הוא ידע שהעושק יוליד קודים התנהגותיים של החזק שורד שרק מי שפועל לפי אותם קודים יוכל לשרוד אפילו אם הרצון הראשוני שלו היה טוב.

הטעות של לייבוביץ’ הייתה שהוא לא לימד את תלמידיו לרכב על האופניים, הוא הרכיב אותם..על הרמה..

זה שם אותו במקום של גורו, שיש לו מאמינים ולא תלמידים.
זה מקום שלייבוביץ’ לא היה אוהב לדעת שהוא נמצא בו.

מזכיר לי את אותו אובדן דרך של מאמינים של מלובביץ’ ועובדיה יוסף לאחר מותם.
מאמיניהם האמינו בהם\להם יותר ממה שהם האמינו ל\ב-בורא עולם.

הדיון על מה שקורה היום בארץ, צריך להיות דיון תורני.

.