העולם מצחיק, אז צוחקים..

.

michal cohen 17.06.2010 22:00

– ישמעאל!
— שומע!
– איזה קטעים, היה היום…. אל תשאל….
— ובכל זאת…
– הייתי בסרט נחמד היום וקניתי דיסקים וזה… אז אמרתי לעצמי, מיכל, נקנח את היום עם איזה פנקייק ואיזה קפה בסבבה!
— וולה?
– וולה…. אז נסעתי ככה בכייף מתל אביב לפנקייק של נתניה עם המוסיקה…. אחלה מוסיקה, ראש טוב, תענוג!
— ו…
–  הגעתי לפנקייק, הזמנתי את הפנקייק והקפה… הגיע הפנקייק, הטבעתי אותו בסירופ מייפל ואכלתי בסבבה בעודי קוראת עיתון ואז אני קוראת כתבה, קטעים, אל תשאל!
— ובכל זאת…
– אני אומרת לך ישמעאל, היו ווחד קטעים שבאמצע הכתבה צחקתי , מה צחקתי… התפקעתי מצחוק כמו שאומרים…. ולא היה נעים, למה ישבתי לבד ואתה יודע…אנשים מסתכלים… אבל לא יכולתי שלא לצחוק…וככל שאני קוראת יותר ויותר , נתקפתי בפרץ צחוק כזה… שחבל על הזמן…
— נו כבר, ספרי! את מותחת אותי,על מה הייתה הכתבה?
– כתבה של פרופסור דיויד גילה!!
— מי זה?
– אנא עארף?? פרופסור, כנראה אדם מכובד! פרופסור… לא סתם…
— נו..
– מה הכותרת של הכתבה?
–מה?
– “יש ריכוזיות טובה”
— על מה נסובה הכתבה?
– הבחור הפריד  בין שתי סוגי ריכוזיות, ריכוזיות מישקית וריכוזיות ענפית. הבחור טוען שריכוזיות ענפית זה לא טוב… וריכוזיות מישקית זאת תופעה שלא ראוי להאבק בה. הבחור טוען שהבעיה בריכוזיות היא רק כשמדובר בריכוזיות בענף מסוים…
— לא מבין…
-נגיד שוק הנעליים. מצב, שיש רק יצרן אחד בשוק הנעליים או שניים…שזאת סוג של ריכוזיות בתוך הענף שמעטים מרכזים נתח גדול מתעשיית הנעליים ואז יש סכנה, שהחברה ישתפו בינהם פעולה, יכתיבו מחירים , יכתיבו אופנות… ומצב כזה יגרום להם לנסות בדרכים מסוימות להשפיע על השלטון לפעול לטובתם כדי לשמר את השליטה שלהם בשוק הנעליים! ומצב כזה יכול לקרות רק שהריכוזיות היא ענפית, ולא ריכוזיות משקית שזה מצב שלבעל הון יש קצת משוק הנעליים, קצת משוק הנדלן, קצת מהבנק ההוא, קצת מחברת הביטוח ההיא קצת מהמפעל התעשייתי בעיירת הפיתוח..וביחד יש לו 9.2 אחוז מכלל המשק הישראלי.. ובריכוזיות כזאת, התופעות הלא טובות של ריכוזיות ענפית לא יכולות לקרות… אז לכן לא ראוי לדעת הבחור להלחם בתופעה הקרויה ריכוזיות מישקית ומה אני אגיד לך ישמעאל… זה הצחיק אותי…
— וצחקת ככה במסעדה…
– כן… פאדיחה… אבל לא יכולתי להתאפק… סיימתי לאכול וביקשתי מהבחורה את החשבון ושאלתי אותה ,”אני יכולה לקחת איתי את החרא הזה?” אז היא אמרה לי “מה??!”  אז אמרתי לה “את העיתון, את החרא הזה” אז היא אמרה לי “אני צריכה לשאול את פליקס” אז אמרתי לה “תשאלי” אז היא שאלה ” פליקס הלקוחה יכולה לקחת את ה… את ה….” והסתכלה עלי במבט שואל…. אז אמרתי לה, ” אל תתביישי, תגידי לו, את החרא הזה..” אז היא אמרה לו… ” פליקס, הלקוחה יכולה לקחת את החרא הזה?” אז פליקס אמר לה שכן… בדרך חזרה הבייתה חשבתי שעכשיו תשובה, יכול להיות רגוע, הוא בטח בא לאישתו ואמר לה, “מז’י כפרה עלייך, אה בוס עיינק , אנחנו בסדר! ריכוזיות מישקית זה טוב…” ונסעתי ככה בסבבה שמעתי שאבלה וורגס, מוסיקה עצובה ונגה, אבל מה אני אגיד לך… צחקתי כל הדרך חזרה הבייתה…
— ומה יש לך לעשות עם החרא הזה?
– נגמר לי נייר הניגוב…. if you know what i mean ….

ישמעאל הלוי+ מיכל כהן.
.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574685

.