1987-2.

.

וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם

גם הפתיחה שפתחת באפי במוקש בצבא יצר חריץ.

וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָֽאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָֽאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּֽה:

וַיֹּאמֶר מֶֽלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָֽרְכֻשׁ קַח לָֽךְ:

אני טוענת שהצבא ביקש לרוקן אותי, לשאול נפש ממני, להפיח ממני נדיב או נדיבה שאין להם תשועה ותורמים לצבא ולבתי חולים.

הייתי בתולה אז.. תמימה..

.