מי הוא האלהים.

מתוך כתבה בהארץ אודות משנתו של לייבוביץ’:

“ב. “אלוהים־עולם”

אלוהים, לפי ליבוביץ, הוא “טרנסצנדנטי”, כלומר הוא מצוי “מעבר” – מעבר לעולם ומעבר לאפשרות הידיעה וההכרה האנושית, ולכן, בעצם, אי אפשר לומר עליו שום דבר – אי אפשר ליחס לו תכונות. בלשון המסורת “הוא אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל”, וזהו אחד משלושה עשר העיקרים של הרמב”ם – גיבורו של ליבוביץ. ” הארץ.

“נחזור: אלוהים “חייב” להיות מעבר לעולם, משני טעמים. טעם ראשון, אם יהיה בעולם או יתערב בנעשה בעולם, הרי שככל יתר הדברים בעולם, הוא יהיה נתון, בעיקרון, להכרה ולידיעה האנושית – ואזי, כאמור, יהפך לעובדה חסרת ערך כשאר העובדות בעולם. והטעם השני, אם האל יתערב בעולם הוא “יתדבק” במקריות העולם. לפיכך אל הנמצא בעולם ומתערב בו, אל מוּכר או שיכול להיות מוכר לאדם, נהפך לאליל, ועבודתו היא עבודה זרה. ” הארץ.

http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2425155

לייבוביץ’ דיבר שטויות. דבריו של לייבוביץ’ הם האדרת האל והפיכתו לבלתי מושג בדרך שהיא הפיכת אלהים יהוה למושג שמהותו עליונות ללא ערך. וזאת עבודה זרה שלעצמה.

לפני שאסביר את דעתי יש לקרוא את השיח בין אלוהים יהוה לבין משה רבנו לפני שליחותו לשחרר את עם ישראל משלטון מצרים.

וּמֹשֶׁה, הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ–כֹּהֵן מִדְיָן; וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה.  וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֵלָיו, בְּלַבַּת-אֵשׁ–מִתּוֹךְ הַסְּנֶה; וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה–אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה, אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה:  מַדּוּעַ, לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה. וַיַּרְא יְהוָה, כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה–וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר, אַל-תִּקְרַב הֲלֹם; שַׁל-נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ–כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא. וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב; וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה, פָּנָיו, כִּי יָרֵא, מֵהַבִּיט אֶל-הָאֱלֹהִים.וַיֹּאמֶר יְהוָה, רָאֹה רָאִיתִי אֶת-עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת-צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת-מַכְאֹבָיו.וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ–אֶל-מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. וְעַתָּה, הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי; וְגַם-רָאִיתִי, אֶת-הַלַּחַץ, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, לֹחֲצִים אֹתָם. וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-הָאֱלֹהִים, מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. וַיֹּאמֶר, כִּי-אֶהְיֶה עִמָּךְ, וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת, כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ:  בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם, מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים, עַל הָהָר הַזֶּה. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָאֱלֹהִים, הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתִּי לָהֶם, אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵהֶם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, כֹּה-תֹאמַר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; זֶה-שְּׁמִי לְעֹלָם, וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר. לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לֵאמֹר:  פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם, וְאֶת-הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם. וָאֹמַר, אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם, אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי–אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ. וְשָׁמְעוּ, לְקֹלֶךָ; וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ, וְעַתָּה נֵלְכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ. וַאֲנִי יָדַעְתִּי–כִּי לֹא-יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַהֲלֹךְ:  וְלֹא, בְּיָד חֲזָקָה. וְשָׁלַחְתִּי אֶת-יָדִי, וְהִכֵּיתִי אֶת-מִצְרַיִם, בְּכֹל נִפְלְאֹתַי, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ; וְאַחֲרֵי-כֵן, יְשַׁלַּח אֶתְכֶם. שמות ג’.

לייבוביץ אמר:
שאין לייחס לבורא עולם תכונות:
“אי אפשר לומר עליו שום דבר – אי אפשר ליחס לו תכונות.”

שאין ליחס לבורא התערבות במקריות העולם הזה:
“אם האל יתערב בעולם הוא “יתדבק” במקריות העולם. לפיכך אל הנמצא בעולם ומתערב בו, אל מוּכר או שיכול להיות מוכר לאדם, נהפך לאליל, ועבודתו היא עבודה זרה.”

לנוכח הכתוב בשמות ג’, ניתן להבין שבורא עולם מאוד מתנגד לעוני. הוא יודע את מכאובי העוני, והוא אביר שבא להציל את עם ישראל. ואלו תכונות. הנפלאות בהם הוא שחרר את עם ישראל ופעולת השחרור היא בהחלט התערבות במקריות העולם הזה.
ואלוהים הוא רב הכלכלנים! הוא יודע שארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש והארץ אותה הוא יעד לעם ישראל היא ארץ שיש בה מספיק לכולם שלא אמור להתקיים בה העוני שהיה קיים במצריים.

להבדיל מבני אדם, יהוה לא מבקש לעשות ערך לשמו.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָאֱלֹהִים, הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתִּי לָהֶם, אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵהֶם.
אז יהוה אמר לו:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.

המילה אהיה כשם תואר שיסביר לעם ישראל מי שלח את משה, ממחישה את נוכחותו, את היותו, את מקריותו של יהוה במקרה העולם הזה. מתוך מקום שלא מבקש שיזכיר את שמו אלא את מהות שליחותו של משה להביא להיות דבר יהוה בעולם הזה.

מתוך מקום זה אני רוצה לומר תודה על דבריו של אלי ציפורי שהם דבר תורה.
גם אלי ציפורי מגלובס חושב שארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש במובן שלא צריך להתקיים בה עוני כמו בארץ מצריים ושיש מספיק לכולם.

“הגיע הזמן שתבינו שאין לישראל בעיה של כסף, אלא של ניהול הכסף” גלובס.
“הדרישה לשכר מינימום של יותר מ-4,300 שקל אינה קשורה לאידיאולוגיה, היא דרישה הוגנת; הדרישה לקצבת זקנה שגבוהה יותר מכ-2,800 שקל (במקסימום היום) אינה קשורה לאידיאולוגיה, אלא היא דרישה הוגנת ואנושית.דרישה להעסקת עובדי קבלן באופן ישיר ולא באופן עקיף, כך שפלוני אלמוני יגזור על כל “ראש” 20%-30% משכרו, היא דרישה הוגנת ולא נוגעת לאידיאולוגיה כזו או אחרת” גלובס.

“שרים יקרים, נסו לרענן את זיכרונכם: מתי התבטאתם בנושא שכר המינימום? האם, אי פעם, ביקשתם מאחד מהיועצים שלכם לנסח עבורכם נייר עמדה התומך בהעלאת שכר המינימום – להזכירכם, 4,300 שקל בחודש, קצת יותר מ-23 שקל לשעה? זה כנראה מעולם לא קרה. אתם, שדואגים בכל קרב תקציב להשמיע את קולכם בעד תקציבים “חברתיים”, תקציבים ל”חלשים”, לא פציתם פה כדי לקדם במשהו את שכרם של החלשים.” גלובס.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000969260#fromelement=hp_morearticles

“שימו הכל בצד לרגע ותקראו את זה: השכר החציוני בישראל הוא 5,831 שקל בחודש. תשלבו את זה עם מחירי הדירות וקיבלתם את אם כל הבעיות במשק” גלובס.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000965579#fromelement=hp_firstarticle

.