המפץ הגדול.

סיגרי הדלת, הגיפי את החלונות..

michal cohen 01.12.2006 07:24

השבוע הייתי בסרט במוזיאון תל אביב. “מיים”. הסרט מתרחש בהודו של שנות השלושים. גנדי בכלא. הבריטים שולטים. בהודו קיים מנהג בו לאישה אשר בעלה מת יש שלוש אופציות: 1) לשרוף את עצמה. 2) לעבור לגור בבית עם אלמנות כמוה ולחיות חיי פרישות. 3) להתחתן עם אחיו הצעיר של בעלה. הסרט נפתח בתמונה בה רואים עגלה עם סוס בדרכה למקום מקודש. בעגלה, זוג הורים, ילדה בת שבע וגבר שעומד למות. לילה. בוקר. האב מעיר את בתו ואומר לה “צ’ויה ביתי, את זוכרת שהתחתנת?” הבת אומרת לו שהיא זוכרת במעומעם.. אז האב אומר לה “בעלך מת, את אלמנה” זוג ההורים לוקח את בתם לבית בו גרות אלמנות ונפרד מהבת.
בני סלע בכותרות. הוא ברח ואנחנו מפחדות.. הגעתי לסרט לבד.. נפגשתי עם אחיי בקולנוע. אחרי שנגמר הסרט ביקשתי מהם שילוו אותי לאוטו כי אני מפחדת.. ועד שלא הנעתי את האוטו לא אישרתי להם לנסוע.

השבוע שמעתי את עורך דינו לשעבר של סלע ברדיו. עורך דינו לשעבר בגלל שהוא פרש באמצע מהיצוג שלו.. מעבר לכך שהוא דיבר על האישיות של בני סלע, הוא דיבר על כך שבכלא לא מטפלים באנשים מסוגו על מנת שלא יחזור על מעשיו. פשוט סוגרים אותם נעולים ומשחררים אותם בתום ריצוי העונש. וזה עורר בי את השאלה, מדוע אנחנו מפחדות רק מבני סלע? הרי יש הרבה אנסים שהשתחררו שהבעיה הנפשית שלהם לא נפתרה.. כך שבחוץ מסתובבים עוד כמה..

זאת נקודה למחשבה. האחריות שלנו כחברה, גם מתוך אינטרס חברתי לטפל באלה שזקוקים לטיפול. אני יודעת שנעשים דברים כאלו ואחרים בעניין אבל אני לא יודעת אם זה נעשה מתוך מקום של השקפת חיים ובשיטתיות. אני יכולה רק להסתמך על דבריו של עורך הדין. מה החכמה לכלוא אדם ולא לטפל בו באופן כזה שכשהוא ישתחרר הוא לא יחזור על מעשיו ויישתלב בחברה? כי אם כך, מה המהומה סביב בריחתו של בני סלע? יש עוד הרבה כאלה שמסתובבים ברחוב. וזה שהם לא ברחו לא עושה את זה פחות מסוכן.

 
“האחים כהיי העור שבאים מאתיופיה”

michal cohen 21.11.2006 23:47

בשורה משמחת! 50 מבני שבט מנשה מהודו עשו עליה היום! איזה יופי..
כך התבשרנו היום ב Y NET איזה יופי איזה תענוג!
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3330596,00.html

אני זוכרת את העליה הראשונה מאתיופיה! מבצע משה קראו לזה, לא? איזו התרגשות זאת הייתה..
אבל בסוף “מה שנשאר, זאת עבודה שחורה..”, וזה אחרי שנים “במרכז קליטה בטבריה”

ועכשיו הגיעו בני שבט המנשה!
יללה, בואו נעשה משאל!

– האם בנק הדם יאשר את דמם של בני שבט המנשה?
1) כן
2) לא

חוץ מזה, “מי אמר שאברהם לא היה שחור?”

 

 

 

 

 

 

“בוא, בוא בוא עוד היום..”

michal cohen 20.01.2007 04:53

“אני עוד כאן אז בוא אמור שלום..” קראתי השבת את המאמר של ארי שמאי ויהונתן גפן.. שני הכותבים הזכירו את מילים מהשיר הזה שכולנו מכירים.. “בוא אלי תן לי יד..” ואותי זה לקח לפרשת השבוע שחלף.. פרשת בא (בוא בכתיב חסר)

מילות השיר:
http://shiron.net/songView.aspx?song_id=354&singer_id=943&song_title=7b7f
המאמר של יהונתן גפן:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/535/785.html
המאמר של ארי שמאי:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/535/778.html

יהונתן גפן דיבר על הילארי יקירתו ועל השלום ועל הפחד של האמריקאים להצביע לאישה.
ארי שמאי דיבר על הושטת היד של אסד לשלום והסירוב של אולמרט.

פרשת בא, נפתחת במשפט הזה:
“ויאמר ה’ אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו..”
http://www.mechon-mamre.org/i/t/t0210.htm

חכמינו שאלו את השאלה מדוע ה’ אומר לפרעה-בוא, ולא אומר לו- לך.. התחבטו התחבטו והתחבטו בשאלה והגיעו למסקנה שמה שאומר למעשה הקב”ה למשה זה- בוא איתי, נלך ביחד אל פרעה.. וזאת כדי להרגיע את משה לקראת שליחותו שלא ידאג ..
לפעמים המשימות שעומדות לפנינו הן משימות קשות, ואז לפעמים הפחד מבצבץ לו ועוצר אותנו, משתק אותנו.
שמענו התבטאויות מאולמרט כמו: האם נדבר עם אסד כשבוש לא נותן את אישור? או: צריך לבדוק טוב לפני שאנחנו מדברים כדי שלא יווצר מצב שהמשא ומתן ייגמר בצורה כזאת שתוביל למלחמה.
וחשבתי לי השבת על הפחד המשתק הזה.. כי נראה לי שיש איזה סוג של חשש לשבת עם אסד לדיבור צפוף..
כשאנחנו יוצאים למלחמה אז כולנו מתפללים לקב”ה שיהיה איתנו ויוצאים למלחמה! כשעל מה אנחנו מתפללים? שהמלחמה תגמר בשלום! והנה נגמרה מלחמת לבנון השניה ואסד בדיוק כמו שהתפללנו, מושיט יד לשלום… אז אולי נתפלל לקב”ה שיהיה איתנו ונצא לשלום.. כי מסתבר שאנחנו צריכים את הקב”ה גם כשאנחנו מפחדים מתוצאות השיחות לשלום ומתוך הפחד הזה אנחנו משתתקים ולא עושים כלום וממשיכים ללכת בדרכים עוקפות שונות ומשונות…

שיהיה שבוע טוב (-:

 

michal cohen 21.12.2006 00:00

קראתי את חדשות השבוע וזה מה שיצא..

 

אסד מציע משא ומתן ללא תנאים מוקדמים

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/518/483.html

 

אולמרט לא מאמין לאסד ולא, הוא לא קיבל שום איגרת

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/518/714.html

 

אבל שר החוץ הסורי, מתראין בטלוויזיה מול כל העולם ומציע משא ומתן ללא תנאים מוקדמים:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/518/590.html

 

אבל איך אולמרט יכול להסכים כשבוש לא מסכים.. האם נאמר ההיפך מבוש? עונה אולמרט לאסד..

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3341071,00.html

 

כי בוש לא רוצה את אסד בתמונה.. כי הוא בכלל מממן פעילות להורדת אסד מהשילטון באופן דמוקרטי..

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3342720,00.html

 

ובכלל ארה”ב ציפו שישראל תתקוף את סוריה ותשלח את בניה למלחמה קשה יותר והם ממש התאכזבו שלא עשינו זאת..

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3340655,00.html

 

ופרס? פרס רוצה קודם את אבו מאזן.. כי אבו מאזן כבר בשל יותר מאסד..

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3342867,00.html

 

ופרץ? לא נתנו לו לממש את אמונותיו

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/520/667.html

ואולמרט? הנה האמונות של אולמרט שאותן הוא לא מממש:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/066/742.html

ואנחנו? מה איתנו? לאיזו מטרה בדיוק אנחנו יוצאים למלחמה? ומה עם מה שאנחנו מבקשים? ומה עם מה שאנחנו חולמים..

ואגב, האם הידידות שלנו עם אמריקה היא רק אם נעשה את רצונו של בוש? ומה עם מה שהעם האמריקאי חושב בענין? האם העם האמריקאי גם בדעתו של בוש?
ואחמדיניג’אד נחלש באיראן.. ואולמרט לא עושה כלום. ובוש שולח עוד חיילים לעיראק ובלייר לא מתערב.

 

אז אולי תתנו צ’אנס לשלום? אולי במקום להרוס את הקיים תעשו איתו שלום ויקום דור שלא ידע את סדאם ולא ידע את אסד ולא ידע בוש ולא ידע את אולמרט ולא ידע את אחמדיניג’אד ולא ידע מלחמה ויהיה שלום, פשוט שלום. אולי ננסה לבחור בחיים למען נחיה אנחנו וזרענו.

 

 

 

 

שנה למפץ הגדול- חלק ראשון

michal cohen 21.11.2006 05:18

מאמר שבא מהלב על המפץ הגדול.

קראתי בעיון את כתבתה של מיה בנגל על המפץ הגדול שהתרחש לפני שנה.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/506/747.html

 

בהתחלה כשראיתי את הכותרת חשבתי (באמת ובתמים) שמדובר בבחירתו של פרץ לראשות מפלגת העבודה וכל ההדים והמהומה שזה עורר.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/006/116.html

 

אבל מסתבר שהכותבת מיחסת את המפץ הגדול לפרישתו של שרון וחבריו ממפלגת הליכוד והקמתה של מפלגת קדימה ועזיבתם של פרס, רמון ודליה איציק לטובת מפלגתו החדשה של שרון.

פרץ ממלא את החלל בצורת גיוסם של ברוורמן ושלי יחמוביץ. ברוורמן בא לתת מענה לאוצר ולאזשוהי דמות אינטילגנטית מוערכת  ושלי היא הבולדוג שייתן את הגושפנקא לצעד הבא לכיבוש השלטון: אג’נדה חברתית! כולם זוכרים את מאבקיה של של שלי בבעלי ההון וקבלני כח האדם.. פרץ יוצא לדרך! הוא נואם נאומים שהזכירו את מוסוליני על המרפסת! הוא מבטיח משכורת מינימום של 1000 דולר! הגדלת קצבאות זקנה! חינוך טוב יותר! הוא ידאג לשכבות החלשות! לעיירות הפיתוח! הוא ייקח מהעשירים וייתן לעניים! רובין הוד! שורה תחתונה: “בא לשכונה בחור חדש!”

המדינה כמרקחה.. אג’נדה חברתית זאת המילה ששולטת בסלון של ארץ ישראל!  פתאום כל אחד נהיה חברתי! וזה היה המפץ הגדול מבחינתי, סוף סוף מישהו בא ומדבר תכלס! הייתי מבסוטית שחבל על הזמן! הייתה לי הרגשה שהולך להיות שינוי, שיש סיכוי לשינוי, הרגשתי שאם פרץ יקבל מספיק כח, והבטחתו של שרון לטפל בעוני ובפערי ההשכלה יביאו למדינה צודקת יותר, טובה יותר.

אז כולנו יודעים מה מה קרה מאז, שרון נרדם, אולמרט החליף אותו,  בחירות, תוצאות הבחירות, משא ומתן, אולמרט מתעקש על האוצר והרווחה, פרץ התפשר ולקח את הבטחון והחינוך, המלחמה, ולבסוף התקציב..ושום דבר לא קורה, אין שלום, אין בטחון, העוני גודל, הפערים גודלים, קצבאות הזקנה נשחקות, סל התרופות עדיין על הפנים,  אין מילים, פשוט אין מילים. חוץ מאכזבה. מאולמרט לא היו לי צפיות משהו אבל מפרץ ומפלגת העבודה כן היו לי וזה מעציב אותי שאין מנהיג שחושב על האדם וכבודו.

 

ובמעריב עושים את הסקר הגדול על קדימה!

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/507/755.html

 

אני מסתכלת על התמונות של נבחרי קדימה ואומרת לעצמי:

Strange, I’ve seen that face before..

 

שנה למפץ הגדול- חלק שני

michal cohen 21.11.2006 23:17

המפץ הגדול (של פרץ, או של שרון) (מה זה משנה בעצם?), בא מתוך ניסיון ליצור סדר יום חדש במדינה, שרון עשה שריר למורדים והראה להם “מי כאן הגבר”, ואילו פרץ העלה על סדר היום את האג’נדה החברתית שהביאו לו 19 מנדטים ולגמלאים 7 מנדטים. אבל מה לעשות שבמקום סדר חדש, הביא איתו המפץ תוהו ובוהו?
זה לוקח אותי לשלוש פרשות שבוע שקראנו לאחרונה. פרשת בראשית מלמדת אותנו שלפני שהקב”ה סידר את העניינים, היה תוהו ובוהו.. בפרשת נח, הקב”ה עשה מבול ובאמצעות נח, יצר סדר חדש. ואילו בפרשת לך לך, הקב”ה אומר לאברהם אבינו, לך לך מארצך ומולדתך מבית אביך ואימך אל הארץ אשר אראך.. אומרים שהבקשה ללכת מארצו ומולדתו ומבית אביו ואימו הייתה למעשה התנתקות מנורמות חברתיות מקובלות,  מהשפעות חיצוניות, ומדרך חיים מאוד מסוימת ושלמעשה הקב”ה ביקש מאברהם לשכוח את כל מה שהוא ידע ולמד והתרגל אליו וללכת אל.. עצמו..אל מה שהוא באמת ולא מה שהחברה דורשת ממנו להיות ולפעמים גם מאלצת אותו..

אז כן, יש לנו סוג של תוהו ובוהו בארצנו עכשיו. ממש כמו בפרשת בראשית יש איזה סוג של חושך במדינה שלנו. ממש כמו בפרשת נח, שהקב”ה לא מבסוט מהדרך הרעה בה נוהגים האנשים באותה תקופה (שאולי הפכה לסוג של נורמה, כמו שהנגבי אמר שמינויים פוליטיים זאת נורמה), וזה כמו בפרשת לך לך שהקב”ה מבקש מאברהם ללכת אל ארץ זבת חלב ודבש, אל מקום בו הנורמות יהיו, “והדרת פני זקן” ואהבת לרעך כמוך” ואהבת את הגר כמוך” “לא תגנוב” “לא תרצח” לא תשים בפני עיוור מכשול” אל מקום בו יעזרו לעני ולחלש, אל מקום בו יש ערבות הדדית, “כבד את אביך ואת אימך” וכו’ וכו’ וזאת הארץ זבת חלב ודבש שהקב”ה נתן לנו וזה כתוב בתורה שלנו, על היסודות האלה קם העם היהודי, היסודות האלה הם אנחנו.. רק שאנחנו הלכנו קצת רחוק מעצמנו.. יש לנו מליון וחצי עניים ויש לנו הרבה מאוד כסף, לפחות כך אמר היום אולמרט באיזשהו כנס.. בפעם הראשונה בתולדות המדינה, יש לנו יותר ייצוא מאשר יבוא!כך הוא אמר.. אבל יש לנו מליון וחצי עניים.. וזה תוהו ובוהו.

אני מקווה שמתוך התוהו ובוהו הזה יבוא לנו סדר חדש , שנדע ללכת לעצמנו..